תביעת נזיקין

מאת: עו"ד מיה שפייזמן.

עורך דין תביעת נזיקין - נזקי גוף

דיני הנזיקין עוסקים בפיצוי על נזק שנגרם עקב רשלנות או הפרת חובה מצד אדם, עסק או רשות. זה קורה באירועים יומיומיים: החלקה? במרחב ציבורי, תחזוקה לקויה בבניין , תאונה בעבודה, תאונת דרכים, מוצר פגום או טיפול רפואי רשלני. המטרה של דיני הנזיקין היא לפצות את הנפגע ולהחזירו, ככל שניתן, למצב בו היה לפני הפגיעה – בין באמצעות החזר כספי, מימון טיפולים ושיקום, ובין באמצעות פיצוי כספי על הפסדי הכנסה וכאב וסבל.

תביעת נזיקין - עורך דין תביעות נזיקין

 

בנזקי גוף יש בדרך כלל שני מסלולים שיכולים לפעול:

  • מסלול נזיקי מול הגורם האחראי
    (רשות, מעסיק, בעל נכס, קבלן, נהג, מוסד רפואי) .
    במסלול זה צריך להוכיח: חובת זהירות, הפרת חובה, נזק, וקשר סיבתי.
  • מסלול ביטוחי לפי פוליסה
    לדוגמה: ביטוח חיים/משכנתא, מחלות קשות, ביטוח תלמידים, תאונות אישיות;  סיעוד ואובדן כושר עבודה.
    זהו מסלול משלים; עיקר ההדגשה בעמוד היא על אחריות בנזיקין ונזקי הגוף.

מה כולל התחום – דוגמאות רווחות (נזקי גוף)

  • פציעה בשל מפגע במרחב ציבורי/פרטי.
  • תאונות עבודה ואובדן כושר עבודה.
  • תאונות אישיות ונכות מתאונה.
  • תאונות דרכים.
  • נזק ממוצר פגום או התקנה לקויה.
  • רשלנות רפואית.

 מי עשוי להיות אחראי?

האחריות נקבעת לפי נסיבות המקרה ודיני הנזיקין. בין הגורמים האפשריים:

  • בעל הנכס או המחזיק בו
  • רשות מקומית או המדינה (תחזוקה/תשתיות ציבוריות)
  • מעסיק
  • קבלן או מבצע עבודות
  • יצרן, יבואן או משווק של מוצר לקוי
  • נותן שירות מקצועי (כולל גורם רפואי)
  • נהג או בעל הרכב
  • חברת ביטוח (לפי תנאי הפוליסה והדין)

האם ייתכן שגם לי יש אחריות? (אשם תורם)

גם אם נפגעתם, בית המשפט יכול לקבוע שהייתה תרומה מצדכם להתרחשות הנזק. במקרה כזה הפיצוי לא מתבטל, אבל עשוי להפחת באחוז מסוים (למשל 10%-40%), בהתאם לנסיבות.

דוגמאות נפוצות:

אי-חבישת קסדה/חגורת בטיחות, התעלמות משילוט אזהרה, אי-עמידה בהנחיות בטיחות בעבודה.

מה מומלץ לעשות:

לתעד את מקום התאונה, לשמור רצף טיפולי, לא למסור הודאות גורפות, ולפנות לייעוץ מקצועי לפני פנייה לגורמים המעורבים.

איך מוכיחים אחריות? (בקצרה)

  1. חובת זהירות – הייתה חובה לפעול בזהירות כלפי הנפגע/ת.
  2. הפרה – סטייה מסטנדרט זהירות סביר (מפגע, נהלים לקויים, הידר אזהרה).
  3. נזק גוף – פגיעה רפואית ותפקודית מוכחת.
  4. קשר סיבתי – קשר  בין הרשלנות  לפגיעה (רצף טיפולי, חוות דעת).

מה ההבדל בין נזקי גוף לנזקי רכוש?

  • נזקי גוף:  נזק רפואי לאדם, עלויות טיפול ושיקום, הפסדי שכר ופגיעה בכושר השתכרות, עזרת הזולת, כאב וסבל. ההוכחה רפואית-תפקודית ותעסוקתית.
  • נזקי רכוש: נזק לדומם (רכב, בית, ציוד), ירידת ערך ואובדן שימוש. ההוכחה מבוססת על קבלות, חוות-דעת שמאי ועלויות תיקון/החלפה.
  • אפשר לתבוע את שני הסוגים יחד אם האירוע גרם גם לפגיעה בגוף וגם לרכוש – בכפוף לתיאום בין ההליכים כדי שלא ייפגע הפיצוי הכולל.

ראיות שכדאי לאסוף מיד

  • תיעוד רפואי: סיכומים מבי”ח מיון/מרפאות, הדמיות, ייעוצים,  הפניות לשיקום/פיזיותרפיה, מרשמים, אישורי היעדרות/מחלה.
  • ממקום התאונה: תמונות/וידאו של המפגע, פרטי עדים, פניות למוקדי רשות.
  • הוצאות:  , קבלות על תרופות / ציוד / נסיעות, קבלות ייעוצים וטיפולים פרטיים.
  • השתכרות: תלושי שכר, דוחות מס.
  • מסמכים פוליסה (אם יש): דף פרטי ביטוח, תנאים, מסמכי הצטרפות, טפסים ייעודיים.

תהליך העבודה – שלבים מסודרים

  1. שיחה ראשונית ומיפוי – איסוף עובדות, זיהוי גורמי אחריות ובדיקת כיסויי ביטוח רלוונטיים.
  2. בניית תיק ראיות – מסמכים רפואיים, תיעוד ממקום התאונה(תמונות/וידאו, עדים), חומר תעסוקתי וכלכלי.
  3. פניות רשמיות – מסירת הודעות והתראות לגורם האחראי/לרשות המוסמכת ולחברת הביטוח.(אם קיימת פוליסה).
  4. דרישת פיצוי מנומקת – שליחת מכתב דרישה עם מסמכים תומכים ותחשיבי נזק.
  5. מו״מ והשלמות – ניהול משא ומתן; ואם נדרש – הגשת תביעה לבית המשפט.
  6. סיום ההליך – פשרה מוסכמת או פסק דין, ולאחר מכן ביצוע תשלומים ומעקב.

 רכיבי פיצוי אפשריים (דוגמאות)

  • הוצאות רפואיות ושיקום (טיפולים, תרופות, אביזרי עזר).
  • הפסדי שכר ופגיעה בכושר השתכרות (עבר ועתיד).
  • עזרת הזולת (בתשלום או ללא תשלום).
  • כאב וסבל.
  • נסיעות והוצאות נלוות.
  • התאמות בבית וברכב, לפי הצורך.

בסופו של דבר, היקף הפיצוי נקבע לפי חומרת הפגיעה, הגיל וההשפעה לעתיד.

איפה הביטוחים נכנסים כתמיכה?

לעיתים קיימת גם זכות חוזית מול חברת ביטוח – למשל: ביטוח חיים/משכנתא, מחלות קשות, ביטוח תלמידים, תאונות אישיות, סיעוד ואובדן כושר עבודה.

חשוב לתאם בין הנתיב הנזיקי לנתיב הביטוחי, כדי שלא ייגרם קיזוז שיפגע בפיצוי הכולל.

 

למי פונים ומתי?

פונים מוקדם ככל האפשר. ייעוץ מוקדם לגבי תביעת נזיקין עוזר לשמור ראיות, לבנות רצף טיפולי ולהימנע מטעויות שיפגעו בזכויות.

למי פונים?

  • לעו״ד מיה שפייזמן (נזקי גוף) – לשיחת ייעוץ ומיפוי מסלול פעולה.
  • לגורם רפואי (מוקד/מרפאה/מיון) – לקבלת טיפול ותיעוד רפואי מסודר.
  • לגורם משלים לפי המקרה:
    • תאונת דרכים – דיווח למשטרה ולביטוח רכב
    • תאונת עבודה – הודעה למעסיק ופניה לביטוח לאומי.
    • מפגע בשטח ציבורי/נכס פרטי – פנייה לרשות/לבעל הנכס.

מה להביא לשיחה הראשונה?

מסמכים רפואיים, תמונות/וידאו מהזירה, פרטי עדים, תלושי שכר/אישורי היעדרות, פוליסות רלוונטיות. (אם יש).

מה לא לעשות לפני ייעוץ?

לא לחתום על טפסים של מבטח/גורם אחראי, לא למסור הצהרות מוקלטות, ולא לפרסם ברשתות תכנים שסותרים את גרסת האירוע.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

  • מסירת מידע חלקי או לא מדויק לגורם האחראי או למבטח.
  • היעדר תיעוד רפואי רציף או פערים בביקורות.
  • הגשת תביעת נזיקין ללא חוות דעת או אסמכתאות מתאימות.
  • אי־בדיקת תנאי פוליסה ועמידה במועדים.
  • פרסומים ברשתות החברתיות שסותרים את גרסת האירוע.

 

שאלות נפוצות (FAQ)

אפשר לנהל במקביל נתיב נזיקי ונתיב ביטוחי?

לרוב כן; אך חשוב לתאם כדי לשמור על מלוא הזכויות ולמנוע קיזוזים. 

כמה זמן זה נמשך?

תלוי בחומרת הפגיעה, בזמינות המסמכים ובעמדות הצדדים.

ומה עם ביטוח לאומי?

בתאונת עבודה יש מסלול מקביל שצריך לתאם, כדי שלא ייפגע הפיצוי הכולל.

האם נזיקין כולל גם נזקי רכוש?

כן. בנוסף לנזקי גוף, תחום הנזיקין כולל גם נזקי רכוש ואף נזק כלכלי טהור במקרים מסוימים; אופן ההוכחה והחישוב שונים.

 

זקוקים להכוונה מקצועית ומותאמת מקרה? פנו אלינו לתיאום שיחה על תביעת נזיקין ובדיקת זכאות ראשונית –

צרו קשר:  ☎︎ 054-4433339 | ✉︎ maya@ms-adv.co.il

 אזורי שירות: כל הארץ עם דגש על מרכז, גוש דן, השרון, ירושלים וחיפה +  פגישות ווידאו – זום.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם